טיפ מדעי מנצח לשיפור הזיכרון

מהי אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לשיפור הזיכרון?

באופן כללי, כשמישהו לומד חומר חדש הוא רוצה לזכור את החומר החדש בצורה הטובה ביותר. ככל שיש לילד שלנו יותר ידע, כך הוא יכול להבין דברים חדשים בקלות, לפתור בעיות מורכבות ולהצליח באתגרים שונים. במאמר הקצר הזה נלמד על דרך יעילה ופשוטה מאוד לשיפור הזיכרון וכרגיל- נתחיל עם מחקר קטן.

שלושים ושמונה סטודנטים לרפואה למדו ארבעה שיעורים קצרים במיקרו-כירורגיה, בשיעורים הללו הסטודנטים למדו איך לחבר מחדש כלי דם. חצי מהסטודנטים למדו שני שיעורים בשבוע הראשון ושני שיעורים נוספים בשבוע השני. החצי האחר של הסטודנטים למד את ארבעת השיעורים בבת אחת בשבוע השני. לאחר חודש נערך מבחן בכדי לבדוק האם יש הבדלים בידיעת הנלמד בין שתי הקבוצות. מה אתם חושבים? מי ידע טוב יותר את החומר?

הממצאים היו חד משמעיים, הסטודנטים שהשיעורים שלהם נלמדו במרווח של שבוע הצליחו הרבה יותר מהסטודנטים שלמדו את כל המידע בפעם אחת. הציונים שלהם היו גבוהים יותר בכל המדדים, הם הצליחו לסיים את הניתוח בלבבות של עכברים חיים בפחות זמן ובפחות תנועות ידיים והם הצליחו לחבר מחדש כלי דם קטועים. בנוסף, בקבוצה שלמדה את הכול בפעם אחת, 16% מהסטודנטים פגעו בכלי הדם של העכברים ולא היו מסוגלים לסיים את הניתוח.

מהי הסיבה להבדלים הגדולים הללו? האם זה נכון ללמידה בכלל?

האמת היא שכל המחקרים מלמדים שלמידה מרווחת היא הרבה יותר אפקטיבית. הסיבה לכך היא שלמידה של כל החומר בפעם אחת זו למידה שנעשית בזיכרון לטווח הקצר. זה בדיוק כמו שאתם זוכרים היכן החניתם את המכונית שלכם, המידע הזה נמצא שם פעם אחת ולאחר מכן הוא ייעלם.

זיכרון שנשאר הוא זיכרון ששייך לזיכרון לטווח הארוך. על מנת שזיכרון יהיה חזק ויימצא בטווח הארוך הוא חייב להילמד פעם אחת ואז להישכח במידה מסוימת. ההיזכרות והשליפה של המידע מהזיכרון במועד מאוחר הן אלו שמחזקות את הזיכרון והופכות אותו למידע שמוטבע באופן חזק יותר. העובדה שהקבוצה הראשונה של הרופאים הייתה צריכה לשלוף מהזיכרון את המידע שנלמד בשבוע הקודם הפכה את הלמידה כולה להרבה יותר חזקה והזיכרון עצמו נשמר בזיכרון לטווח הארוך. כשאתם חוזרים לאותו מידע ומשחזרים אותו, אתם מאותתים למוח שלכם שהמידע הזה חשוב וכדאי לשמור אותו בצורה טובה. כמו כן, עצם התהליך של ההיזכרות מחזק את הזיכרון ומקבע אותו.

אז מה צריך לעשות?

תלמידים רבים לומדים למבחן יום אחד לפני המבחן. במצב הזה, המידע נמצא בזיכרון לטווח הקצר והוא לא מוטמע בצורה מעמיקה יותר בזיכרון לטווח ארוך. ייתכן והתלמידים מצליחים במבחן כשהוא בדיוק יום למחרת, אבל לאחר מספר ימים הידע עצמו כמעט ולא נשאר שם. בהמשך, כשהם צריכים להתבסס על ידע קודם, לדוגמה כשהתרגילים במתמטיקה מחייבים שימוש בידע שהם נבחנו עליו במבחן הקודם, הם נתקלים בבעיות ובקושי כי למרות שהם הצליחו במבחן הם לא באמת זוכרים את הנלמד.

אז מה הדרך הטובה ביותר לזיכרון לאורך זמן?

הדרך הטובה ביותר היא לרווח את הלמידה, זאת אומרת לקחת את השעות שבהן אתה מתכנן ללמוד למבחן ולחלק אותן על פני כמה ימים. הנה דוגמה לשני תלמידים- יובל ודנה.

ליובל ולדנה יש מבחן ביום חמישי, יובל למד מתחילת השבוע כל יום שעה למבחן, סך הכול ארבע שעות. לעומתו, דנה למדה את כל ארבע השעות ביום רביעי, יום אחד לפני המבחן. במידה ויערך להם מבחן נוסף אחרי שבוע, יובל יצליח הרבה יותר מדנה. זאת אומרת, שניהם למדו בדיוק את אותו מספר שעות, אבל יובל הרוויח יותר רק בגלל שהוא חילק את הלמידה.

בפועל, רוב המידע שאנחנו לומדים בבית הספר צריך להישאר לנו בזיכרון להמשך הדרך- מבחן סוף שנה, מבחן הבגרות, פסיכומטרי וכד’ ולכן כדאי לרווח את הלמידה כך שהזיכרונות יישארו לאורך זמן (לעצות מדעיות מנצחות ללמידה למבחן, לחצו כאן).

הערה חשובה: ללמידה מרוכזת יום לפני המבחן בהשוואה ללמידה מרווחת יש יתרון יחסי במבחן שהוא מיד לאחר הלמידה המרוכזת. תלמיד שלמד המון יום קודם למבחן יכול לדעת יום למחרת את החומר קצת יותר טוב בהשוואה לתלמיד שחילק את הלמידה שלו על פני כמה ימים. אבל, לאורך זמן הוא יישכח מהר יותר את הנלמד בהשוואה לתלמיד שריווח את הלמידה שלו. הפתרון לכך הוא לרווח את הלמידה ולעשות חזרה מרוכזת יום לפני המבחן, במצב הזה אתם מרוויחים מכל העולמות. כמו כן, לאורך זמן, ככל שהמידע מבוסס אצלכם בזיכרון, הרי שלמידה של דברים חדשים תהיה קלה יותר ותיקח פחות זמן.