הטעות שהרבה הורים עושים כשהם רוצים לשפר את המוטיבציה של הילד שלהם

הורים ומורים רבים מאמינים שאם ניתן לילד לחוות הצלחה זה יעלה לו את המוטיבציה ויגרום לו לרצות להשקיע בלימודים ובמשימות השונות. זה נראה הגיוני, אם ילד מצליח הוא מתחיל להרגיש תחושות חיוביות ולהאמין בעצמו ולכן יהיה מעוניין להשתלב בלימודים.

פרופסור קרול דווק היא אחת החוקרות הבולטות ביותר בעולם לפיתוח מוטיבציה בקרב תלמידי בית הספר. בתחילת דרכה פרופסור דווק נתקלה בתלמידים שהיו מאוד מיואשים מעצמם. היה נראה שהתלמידים מיואשים בגלל שהם נכשלו כל כך הרבה ואיבדו את האמונה בעצמם. אי לכך, היא החליטה לערוך ניסוי מעניין.

פרופסור דווק לקחה קבוצה של ילדים וחילקה אותם לשתי קבוצות. החצי הראשון של הילדים היו בקבוצה של ‘רק הצלחה’. במשך כמה שבועות הילדים הללו פתרו תרגילים במתמטיקה ובסוף כל שיעור המורים ניסו לתת לילדים חוויה של הצלחה. המורים שיבחו את הילדים על התרגילים שהילדים פתרו, בלי קשר למספר של התרגילים שהילדים הספיקו לפתור ובלי קשר למאמץ שהילדים הללו עשו. החצי השני של הילדים היה בקבוצה של ‘פרשנות חדשה’. גם בקבוצה הזו הילדים פתרו תרגילים במתמטיקה, אבל שם הם לא קיבלו רק מחמאות. הילדים בקבוצה הזו שמעו לעתים שהם לא פתרו מספיק תרגילים או שהם היו צריכים להתאמץ יותר. למעשה, בקבוצה השנייה הילדים קיבלו תמונה יותר מציאותית של המצב שלהם. הילדים גם למדו מכך לפרש אחרת את המצב שלהם, הם למדו שההצלחה תלויה במאמץ ובעבודה הקשה שלהם.​​

אז למה זה קורה?

הסיבה הראשונה היא שהילדים בקבוצה הראשונה קיבלו את התחושה שלא משנה מה הם עושים- הם מוצלחים מאוד. במצב הזה, כשהם קיבלו תרגילים קשים, הם לא ידעו מה לעשות, שכן הם לא התמודדו עם אתגרים עד עכשיו, אלא רק עם מצבים של הצלחה. לעומת זאת, הילדים של הקבוצה השנייה קיבלו את המסר שאם הם יעבדו קשה יותר הם יצליחו יותר. הילדים בקבוצה השנייה קיבלו את המסר שהם אחראיים למספר התרגילים שהם פותרים ושהם יכולים ומסוגלים לפתור יותר תרגילים. במצב הזה, כשהילדים בקבוצה השנייה נתקלו בתרגילים קשים הם ידעו שאם הם יעבדו קשה יותר, ממוקד יותר, הרי שהם יצליחו יותר. הם, כאמור, למדו מהניסוי שההצלחה תלויה בהם ובעבודה שלהם.

הסיבה השנייה היא שהילדים שלנו חכמים מאוד, אולי יותר ממה שאנחנו חושבים. כשאנחנו נותנים לילד חוויה של הצלחה על משימה פשוטה, אנחנו עושים את זה בשביל לעודד אותו. אבל, לפעמים זה עושה בדיוק את ההפך. הילד יודע שזו משימה פשוטה, הילד יודע שהוא לא עשה אותה בצורה טובה ואז הוא עוד מקבל על זה מחמאה. במצב הזה הילד אומר לעצמו בשקט, “מה הם חושבים, שאני כזה מטומטם שאפילו כשאני עושה משימה פשוטה אני מקבל כאלה מחמאות?”. לעומת זאת, כשילד לא פותר מספיק תרגילים או שהוא מסוגל לפתור יותר תרגילים ואומרים לו את האמת, האמת גורמת לילד להבין שסומכים עליו ושלא משקרים לו. כמו כן, הוא מבין שהוא ככל הנראה ברמה טובה, שכן אפילו מצפים ממנו ליותר.

באופן כללי, יש תחושה שתמיד כדאי לתת לילדים לחוות הצלחה ולהקל עליהם את החיים. האמת היא שתחושת הסיפוק שלנו כמבוגרים וגם של ילדים, נובעת רק מעמידה מאתגר אמיתי. אף אחד לא מרגיש סיפוק אמיתי על זה שהוא פתר תרגילים פשוטים או סיים משימה פשוטה במיוחד. סיפוק אמיתי מגיע מתחושת ניצחון באתגר או במשימה שהיא קצת מעבר לרמה שלנו. חוויה של הצלחה היא קריטית ויכולה לשפר מאוד את המוטיבציה של הילד, אבל החוויה הזו צריכה להיות הצלחה אמיתית עם משוב אמיתי כולל ביקורת (לחצו כאן בכדי לקרוא על דרכים לשבח את הילד שלכם בלי לפגוע בו). זיוף של הצלחה או הצלחה בכל מצב, עושים בדיוק את ההפך.