* לכבוד חודש הספר העברי: הספר בעלות 50 ש"ח בלבד בהזנת קוד קופון 50JUNE – בתוקף עד 2/7/23 בחצות *

ספר אחד ב-60 ש"ח (קוד קופון spring60), שני ספרים ב-50 ש"ח לספר (קוד קופון spring50), שלושה ספרים ב-45 ש"ח לספר (קוד קופון spring45) וארבעה ספרים ומעלה ב-40 ש"ח לספר (קוד קופון spring40)

ד"ר רננה לויאני
רננה לויאני

כאוס ותקווה חלק 15: יציאה בשאלה

Picture of ד"ר רננה לויאני
ד"ר רננה לויאני

בליל שישי אחד ישבנו יחד כמה יוצאים בשאלה, אחת מהיוצאות נכנסה לסלון ושאלה – "אני נראית כמו חילונית?", השאלה הזו הדהדה אצל כולנו – האם אפשר לגלות עלינו שאנחנו לא חילוניים אמיתיים? זו מן תחושת זרות כזו, המחשבה שתמיד לא אדע משהו, מה זה הכבש השישה עשר, להקת אבבא או האסופית.

בבית של סבתא ראינו טלוויזיה, היו לי בני דודים חילונים והתגוררנו בשכונה די חילונית, אבל לא באמת הכרתי את החברה החילונית. בכיתה י"ב הלכתי לבדוק מקום לשירות לאומי, פגשתי שם עובדת סוציאלית חילונית, היא נראתה לי בן אדם ממש טוב, אמרתי לעצמי, "חילונים לא באמת יכולים להיות אנשים כל כך טובים". באמת האמנתי בזה אז, זה מה שלימדו אותנו בצורה כזו או אחרת. כשיצאתי בשאלה הייתי בטוחה שכל החילוניות משוחררות עם הגוף שלהן, לובשות בגדים קצרים, הולכות לחוף הים בביקיני, ורק אצלנו הדתיות זה הכול מסובך כל כך. אי אפשר להבין חברה, צריך לחיות בה תקופה כדי להבין אותה באמת. בהתחלה לא הבנתי כלום. הייתי זרה. והכול לקח זמן.

למדתי באוניברסיטת תל אביב תואר שני, רציתי שיהיו לי חברים חילוניים. הלכתי למועדון הדייביט, שיחקתי רוגבי והתנדבתי בקו סיוע לנפגעות תקיפה מינית באוניברסיטה. בתאריך הלועזי של יום ההולדת שלי, מישהי שהכרתי ממועדון הדיבייט כתבה לי שאני בטח חוגגת, אבל חוץ ממנה איש לא כתב לי. הכרתי אנשים פה ושם, יצאתי איתם קצת, אבל לא נוצרו חברויות מספיק עמוקות. בסוף אחרי שלוש שנים בערך הכרתי במועדון הרוגבי מישהי שהפכה להיות חברה מאוד טובה, סוג של משפחה, עשינו חגים יחד.

ביציאה בשאלה יש כמיהה לחיים חדשים, ואכן חיים חדשים מתחילים, אבל האדם עצמו לא באמת משתנה. יוצא בשאלה אחד סיפר לי שבתור חרדי הוא היה אדם בודד, וגם עכשיו כחילוני הוא מאוד בודד. באופן דומה, אני שחוויתי אלימות בילדות, סחבתי את זה איתי גם לחיים החילונים שלי. בסוף האדם הוא אותו אדם, תכונות האופי הן אותן תכונות האופי, והבעיות האישיות לא נעלמות כשעוברים מעולם אחד לשני. בתחילה הן אף עלולות להיות גדולות יותר בשל השינוי שהתרחש. אבל, יש גם תקווה גדולה.

החברה החילונית הרבה יותר פתוחה באפשרויות שהיא מציעה וביכולת שלה לקבל שונות. היא מעודדת טיפולים נפשיים, מאפשרת נישואים בגיל מבוגר יותר, והשיח הוא הרבה יותר פתוח. החברה החרדית והחרד"לית משקיעות הרבה מאוד אנרגיה בתמונת הפוסטר של המשפחה המושלמת, שולחן השבת היפה, הרבנים שמעולם לא חטאו. בסוף בכל חברה יש גם פגיעות, שברים, עוולות, ומי שמשקיע הרבה אנרגיה בלהסתיר את המכות, רק הופך את השברים האלה לפצעים גדולים יותר. רוע יש בכל מקום, זו לא שאלה בכלל. אבל, הוא הופך למפלצת גדולה ככל שמנסים להסתיר ולהחביא אותו, וחברה חזקה היא זו שמוכנה להתמודד מול אותן בעיות ועוולות. 

היציאה בשאלה הייתה שלב מכריע בדרך שלי לחיים טובים יותר שמתאימים לי ולערכים שלי, חיים שאני יכולה להיות מאושרת בהם. אבל, זה היה רק הצעד הראשון בדרך לשם, היה עוד הרבה ללכת.

הרשמה לרשימת תפוצה לעדכונים, אירועים ועוד:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לקריאת הסיפור שלי: