* לכבוד חודש הספר העברי: הספר בעלות 50 ש"ח בלבד בהזנת קוד קופון 50JUNE – בתוקף עד 2/7/23 בחצות *

ספר אחד ב-60 ש"ח (קוד קופון spring60), שני ספרים ב-50 ש"ח לספר (קוד קופון spring50), שלושה ספרים ב-45 ש"ח לספר (קוד קופון spring45) וארבעה ספרים ומעלה ב-40 ש"ח לספר (קוד קופון spring40)

ד"ר רננה לויאני
רננה לויאני

כאוס ותקווה חלק 18: צו הרחקה

Picture of ד"ר רננה לויאני
ד"ר רננה לויאני

באוגוסט 2011 טסנו לבית ההורים של בת הזוג לשעבר בפרוורי שיקגו לחופשה בת שישה שבועות. בשבוע הראשון היא דחפה אותי מכיוון הרגליים אל כביש סואן, דחיפה שקשה להתנגד לה, ונאלצתי להתחנן על חיי. כשבוע לאחר שהגענו לשיקגו, היא אסרה על אימהּ לתת לי את המפתחות למכונית, וכשהאם התעלמה מדרישתה וניגשה לתת לי אותם בכל זאת, כך שאוכל להגיע לחנות של אפל ולתקן את המחשב, היא החלה לדחוף אותה. אביה ניסה להגן על אימה, והיא החלה להכות אותו, ושניהם התגוששו בסלון. זו הייתה הפעם הראשונה בשנה הארוכה שהסתכלתי על ההתנהגות האלימה שלה מהצד, כשאני לא חלק מהסיטואציה, ואז הבנתי שאני אולי לא אשמה בכל זה.

בלילה, כשהיא והוריה ישנו, התגנבתי לקומת המרתף והתקשרתי לבקש עזרה. בבוקר החברה שאליה פניתי עדכנה אותי שהיא דיברה עם חגי שנמצא בשיקגו, והוא מוכן לעזור לי. אני הכנתי את התיק לבריחה, אולם עוד התלבטתי — חרדתי מהנתק ורציתי למצוא פתרון אחר. שאלתי אותה אם היא מוכנה לבוא לטיפול זוגי. בתגובה היא ניסתה לחנוק אותי. הבנתי שאין לי ברירה.

כשהגעתי לארץ הייתי רדופה פחדים שהיא תחזור ותנסה לפגוע בי. במשטרה הגשתי תלונה על אלימות, ובבית המשפט קיבלתי מהשופטת צו הרחקה שאוסר עליה, אבל גם עליי, ליצור קשר זו עם זו במשך 180 יום. היא ניסתה להתקשר אליי עשרות פעמים, ואף יצרה קשר עם בני משפחתי ועם חברותיי, אולם התעלמתי מכל הטלפונים. כשלושה שבועות מאוחר יותר, בשעת לילה מאוחרת כשהייתי מוצפת בבדידות ובחרדה, עניתי לה בטלפון. היא ביקשה שנחזור להיות בקשר, שהיא תשתנה ותעשה כל מה שצריך. בלילה בקושי נרדמתי, פחדתי מהבדידות ומהבעיות הכלכליות, אבל גם הייתי חרדה מהחזרה לקשר איתה. בבוקר התקשרתי לקו החם של מרכז הסיוע לאלימות במשפחה, והעובדת סוציאלית אמרה לי שאם נחזור יהיו לנו ימים טובים, אבל מהר מאוד גם האלימות תשוב ותהיה אף קשה יותר — בת הזוג כבר יודעת שאני עלולה לברוח, וכשתרגיש שאני עומדת לעשות זאת התגובה שלה עלולה להיות אלימה ביותר ומסוכנת. היא המליצה לי לקבל את ההחלטה כחלק מטיפול פסיכולוגי מעמיק יותר, וכשבועיים לאחר מכן נכנסתי לפגישה במקלט לנשים מוכות בתל אביב. בסיום שיחה של שעתיים עם העובדת הסוציאלית הראשית של המקלט היא אמרה לי שלפי הניסיון שלה יש סיכוי גדול שלבסוף איכנע, אפר את צו ההרחקה ואחזור להיות איתה בקשר, ועובדה שעניתי לה כבר בטלפון. הבטחתי לה מכל הלב שזה לא יקרה, אבל ראיתי בעיניים שלה שהיא לא מאמינה לי ולו לרגע. חזרתי לבית, שכבתי על המיטה ונשבעתי לעצמי שלעולם לא אדבר איתה שוב גם אם אצטרך למות בשביל זה.

מעולם לא החלפתי איתה מילה נוספת, אולם הבעיות שלי היו גדולות הרבה יותר מזה. כלפי חוץ תפקדתי בצורה טובה, אולם היכולת שלי לנהל חיים זוגיים נורמליים הייתה פגועה בצורה אנושה. במשך השנתיים שלאחר מכן הייתי בטיפול, אולם המצב שלי לא השתפר מהותית, בכל אותם ימים דאגתי מאוד מכך שהשיבוש הוא עמוק מדי ושהוא יחזור ויופיע בחיי כמעט ללא כל שליטה. שאלתי את עצמי שוב ושוב – האם זה מה שנגזר עליי עד יום מותי – להיות במערכות יחסים שיש בהן התעללות או אלימות? האם אצליח לנצח יום אחד את העבר שלי?

הרשמה לרשימת תפוצה לעדכונים, אירועים ועוד:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לקריאת הסיפור שלי: