* לכבוד חודש הספר העברי: הספר בעלות 50 ש"ח בלבד בהזנת קוד קופון 50JUNE – בתוקף עד 2/7/23 בחצות *

ספר אחד ב-60 ש"ח (קוד קופון spring60), שני ספרים ב-50 ש"ח לספר (קוד קופון spring50), שלושה ספרים ב-45 ש"ח לספר (קוד קופון spring45) וארבעה ספרים ומעלה ב-40 ש"ח לספר (קוד קופון spring40)

ד"ר רננה לויאני
רננה לויאני

הסיפור שלי – חלק 15: על הרגע האחרון

Picture of ד"ר רננה לויאני
ד"ר רננה לויאני

בגיל 21 סיימתי לימודי תואר ראשון בפילוסופיה יהודית וייעוץ חינוכי במכללה דתית לחינוך, אך התקשיתי מאוד למצוא עבודה. שנה קודם לכן יצאתי בשאלה, כך שכבר לא יכולתי ללמד מחשבת ישראל בבית ספר דתי, ובמקביל אחד מתנאי הקבלה לעבודה בייעוץ חינוכי היה תואר שני, ועם תואר ראשון בלבד לא היו לי כמעט אפשרויות. באחד בספטמבר, כשרבות מחברותיי החלו ללמד, הייתי במוסך בחרדה עצומה שלא אמצא עבודה לשנה הקרובה, שהחלה ממש באותם רגעים.

בגיל 28, בזמן שהדוקטורט שלי היה בשיפוט ועוד לא אושר, חיפשתי עבודה. הגעתי לריאיון אצל אישה נחמדה מאוד שניהלה את הלימודים במכללה קהילתית לסטודנטים ממוצא ערבי. היא התרשמה ממני לטובה, אך אמרה לי שלסמסטר הקרוב יש לה מספיק מרצים והיא תשמור את מספר הטלפון שלי לסמסטר הבא. יצאתי די מיואשת, הייתי זקוקה לכסף עכשיו ולא להבטחה מעורפלת לעוד כמה חודשים.

כשנה מאוחר יותר, לאחר שהדוקטורט שלי אושר, רציתי מאוד לעבוד כמרצה במכללה או באוניברסיטה. שלחתי קורות חיים לעשרות מכללות, כתבתי אימיילים לרכזי חוגים, ואפילו נסעתי למכללות מסוימות כדי להגיש פיזית את קורות החיים. ואולם, עד יוני 2014 לא הצלחתי למצוא שום משרה. הבנתי שהשנה הקרובה אבודה, משום שמערכת השעות של המכללות נסגרת כבר בחודשים אפריל־מאי. 

ודווקא כשנראה היה שאין כל סיכוי נפתחו בפניי הדלתות. באחד בספטמבר התברר לתיכון באשקלון שהם לא מצליחים למצוא יועצת עם תואר שני. המנהלת התקשרה אליי בזמן שהייתי במוסך, ובתוך ימים ספורים התחלתי לעבוד שם.

במכללה הקהילתית נאלצו לפתוח כבר באותו סמסטר שני קורסים נוספים, והמנהלת התקשרה אליי בדחיפות. ימים בודדים לאחר מכן התחלתי ללמד שם. עבדתי שם בסופו של דבר כשנה וחצי עד שמצאתי עבודה טובה יותר.

כך קרה גם במכללה לחינוך. הוחלט שם שבשנת הלימודים הבאה הקורס 'קריאה מודרכת' יועבר גם לסטודנטים בשנה א' וגם לסטודנטים בשנה ב', כך שהמכללה הייתה חייבת להגדיל את מצבת המרצים. ביוני 2014 התקשרה אליי האחראית ללימודי החינוך במכללה והציעה לי ללמד קורס או שניים. עם זאת, כבר באותה שנה נפתחו קורסים נוספים. לבסוף לימדתי חמישה קורסים, משובי ההוראה שלי היו מצוינים והיקף המשרה שלי הלך וגדל בשלוש השנים שעבדתי שם, עד שהתפטרתי.

הייאוש הוא נורא. לאחר דחיות רבות הגוף מתחיל להאמין שזהו, אי אפשר לצאת מהמצב הזה. כששנת הלימודים מתחילה או כשהמערכת כבר סגורה לשנה הקרובה זה נראה שכבר אין סיכוי ושכל הדלתות והשערים ננעלו. אבל לפעמים דווקא ברגעים האחרונים, כשבאמת חייבים לסגור את כל הקצוות, נפתחות ההזדמנויות של הרגע האחרון.

המסע של שיווק הספר הוא מייסר. קשה מאוד למכור ספר ראשון כשאין שום מוניטין או מותג. עליי לשכנע מישהו מאפס היכרות עד למצב שבו הוא עושה מעשה וקונה ספר, והקונים הפוטנציאליים לרוב חשדניים, שכן פעמים רבות נקנים ספרים שלא עומדים בציפייה. אני מזכירה לעצמי את כל הפעמים שבהן הצלחתי לפתוח את הדלת ממש בשנייה האחרונה והדברים החלו להסתדר. אף פעם אי אפשר לדעת מתי ואיך הדברים יקרו, כיצד זה יגיע ובאיזה יום. בינתיים יש הפתעות קטנות, לא צפויות. עליי רק להמשיך ולעשות את מה שביכולתי, כל היתר כבר אינו בשליטתי.

הרשמה לרשימת תפוצה לעדכונים, אירועים ועוד:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לקריאת הסיפור שלי: