* לכבוד חודש הספר העברי: הספר בעלות 50 ש"ח בלבד בהזנת קוד קופון 50JUNE – בתוקף עד 2/7/23 בחצות *

ספר אחד ב-60 ש"ח (קוד קופון spring60), שני ספרים ב-50 ש"ח לספר (קוד קופון spring50), שלושה ספרים ב-45 ש"ח לספר (קוד קופון spring45) וארבעה ספרים ומעלה ב-40 ש"ח לספר (קוד קופון spring40)

ד"ר רננה לויאני
רננה לויאני

הסיפור שלי – חלק 17: למצוא משמעות ותקווה

Picture of ד"ר רננה לויאני
ד"ר רננה לויאני

באחד הערבים שבהם ישנו באולפנה התקיימה אספת הורים. הסתובבתי במסדרונות, רואה את כל ההורים הנרגשים שבאו לשמוע על הבת שלהם, ונורא רציתי שאחד מההורים שלי יבוא. התקשרתי לברר אם יש סיכוי שמישהו מהם יגיע וננזפתי על ידי קול עצבני שאמר לי שחבל על הנסיעה לקצה השני של העיר ואיך אני בכלל מעזה לשאול על זה.

כשהייתי בכיתה ב' הייתי מדמיינת שההורים או סבתא שלי שאהבה אותי מאוד יושבים בקצה הכיתה ורואים שאני מצליחה, עונה תשובות נכונות ומקבלת ציונים טובים. רציתי שיראו אותי. אבל איש לא ראה. עשרים שנה מאוחר יותר לקחתי את אחותי הקטנה לבית הספר, הורדתי אותה מהמכונית והסתכלתי עליה צועדת פנימה. היא לא הסתכלה לאחור לראות אם אני מסתכלת עליה. אני תמיד הסתובבתי לראות אם מישהו מסתכל עליי כשאני הולכת, אבל אף פעם לא היה שם מישהו שהסתכל.

מישהי פעם אמרה לי בצער: "אי אפשר לדמיין מה היה יוצא ממך אם לא היית חווה את כל החוויות הרעות הללו". גם אני הצטערתי מאוד על עצמי אז – שאולי יכולתי להיות בן אדם הרבה יותר מוצלח אלמלא האירועים שהתרחשו. אבל עם הזמן למדתי שסבל וכאב גם מפתחים את האנושיות והחמלה שבאדם, את יכולת הדמיון, היצירתיות ופתרון הבעיות. השנים הארוכות שבהן דמיינתי שאני חיה חיים אחרים פיתחו אצלי את היכולת לדמיין, ודמיון הוא מצרך נדרש בכתיבה, גם בכתיבה עיונית שמשלבת עולמות תוכן מגוונים.

שנים ארוכות שבהן הרגשתי שאיש לא רואה אותי אפשרו לי להסתגר בחדר ולכתוב מדי יום בלי שיהיה לי כל סיפוק מיידי ומחיאות כפיים. אני יודעת מה זה לחיות תקופות ארוכות בלי שרואים אותך. בספר העזתי וכתבתי רעיונות שהם שונים מהדעה הרווחת כיום, רעיונות שיהפכו אותי למנודה במקומות שהייתי חלק מהם. אני לא רוצה שיכעסו עליי או ינדו אותי, אבל לעיתים מי שראה בילדותו זכוכיות מתנפצות, רעב, התעלמות ואלימות, יודע לשאת דחייה וכעס עצומים. הנפש כבר חוותה זאת.

דברים שנעשו לי בילדותי ובנעוריי הולכים ונשכחים, החיים שלי יפים ושמחים רוב הזמן, אני מעריכה את מה שיש לי. הצלחתי גם לצאת מדפוסים הרסניים ואני אימא בסדר גמור. אך לעיתים כשאני רואה את הילדים שלי מאושרים כל כך אני מרגישה צער וכאב עמוקים על הילדות שלי, ומתקשה עוד יותר להבין את האירועים שחוויתי אז. ילד קטן וחסר אונים זקוק יותר מכול לביטחון בהורים שלו – לדעת שהם בצד שלו, שהם לא מעליבים אותו סתם, שהם לא מרביצים לו סתם ושהם לא רוצים להכאיב לו ללא כל סיבה.

לא הייתי רוצה למחוק את העבר הזה ולהיות בן אדם אחר עם אישיות, מחשבות וחלומות אחרים. אני אוהבת את מי שהפכתי להיות. אבל אולי באופן בלתי מודע אני ממשיכה לחפש משמעות לסבל שלי, לדעת שהוא לא היה לחינם. כולנו מחפשים פשר לדברים, רוצים למצוא משמעות, ואם כבר קרה לנו משהו רע, אז לפחות שיצא ממנו גם משהו טוב. הספר הזה הוא הפשר והמשמעות שמצאתי. אם הרעיונות בספר ישפרו מעט את חייהם של בני אדם ויקלו על סבלם, אז אולי הייתה תכלית לסבל ולכאב שלי. אם הספר הזה יפחית במשהו את הצער בעולם, אז יהיה גם פשר לצער שחוויתי אני.

הרשמה לרשימת תפוצה לעדכונים, אירועים ועוד:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לקריאת הסיפור שלי: