מבצע לשנה החדשה – ספר ב60 ש"ח בלבד – בהזנת קוד קופון Newyear60

ג'ק מא

תמונה של ד"ר רננה לויאני
ד"ר רננה לויאני

ג'ק מא רצה ללמוד באוניברסיטה וניגש למבחן הכניסה שנערך אחת לשנה. אולם, במבחן במתמטיקה הוא קיבל נקודה אחת בלבד מתוך 120 נקודות.

ג'ק חווה כישלונות נוספים, חמישה מועמדים הגיעו לריאיון במשטרה, ארבעה מתוכם התקבלו, והוא היה היחיד שלא התקבל. 24 מועמדים הגיעו לריאיון בחברת KFC, עשרים ושלושה מועמדים התקבלו ורק הוא לא התקבל. באותם ימים, ג'ק קרא ספר בשם 'Life' שמתאר מאבק של אדם עני ומוכשר שמנסה לשפר את מצבו הכלכלי, אך נכנע לבסוף ללפיתה החזקה של העוני. ג'ק היה נחוש שלסיפור שלו יהיה סוף אחר. הוא ניגש למבחן בשנית, אך קיבל 19 נקודות מתוך 120, הרבה מתחת לרף הנדרש.

ג'ק הגיע מידי יום ראשון לספרייה ולמד בה שעות ארוכות, הוא ניגש לבחינה בפעם השלישית. הפעם הוא קיבל ציון 89 מתוך 120, אך גם הציון הזה היה פחות מהרף הנדרש כדי להתקבל לאוניברסיטה. למזלו, באותה שנה לא היה מספיק סטודנטים גברים שרצו ללמוד הוראה, כך שהוא הצליח להתקבל לתוכנית הזו.

במדינת ישראל ג'ק היה מקוטלג באופן מיידי כתלמיד בעל לקויות למידה קשות, והוא היה מקבל התאמות, אבחונים, הקלות ושיעורי עזר. למעלה מ-30% מהתלמידים בישראל מאובחנים כבעלי לקויות למידה או הפרעות שונות, כך שגם תלמידים עם יכולות טובות יותר מג'ק מאובחנים. לעיתים אפילו תלמידים טובים מאוד מתקשים לבצע את המשימות באבחון ומאובחנים כלקויים רק משום שלמדו אצל מורים גרועים או לא הקשיבו בכיתה. בגן השעשועים אני שומעת מעוד ועוד הורים שילדיהם מתעכבים מעט בדיבור או בביצוע משימות שהם נשלחו לאבחון וטיפול, מבלי להמתין עוד חודש-חודשיים ולראות האם היכולות של הילד משתפרות ללא כל התערבות. גם על הילד שלנו אמרו כל מיני אזהרות וביקשו שנשלח לאבחון, למרות שהילד הוא דו לשוני ולכן הדיבור שלו התעכב מעט. הכול מתחיל להסתדר, רק היה צריך להמתין קצת.

ריבוי האבחונים מוביל לכך שהתלמידים מתרגלים לוותר לעצמם, והם לא צריכים לסגל הרגלים של עבודה קשה, מאמץ, לקיחת אחריות וכדומה. נסו לדמיין מה היה קורה לג'ק מא אם היו מוותרים לו מיד, והוא לא היה צריך לעבוד קשה כל כך – האם הוא היה יכול להקים את עלי אקספרס (קבוצת עלי באבא) שהפך אותו לאחד האנשים העשירים בעולם? סיפורו של ג'ק הוא סיפור חריג ונקודת הפתיחה שלו הייתה נמוכה במיוחד, אבל פעמים רבות כל כך המערכת מוותרת לילדים עם יכולות סבירות ואפילו גבוהות והופכת אותם לחלשים באופיים, דבר שמקשה עליהם להתמודד עם אתגרי החיים שעוד יבואו. התלמידים גם מקטלגים את עצמם כבעלי לקויות כשבפועל רבים מהם בעלי יכולת סבירה או אפילו טובה, והסטיגמה הזו עלולה לפגוע בהם במשך שנים ארוכות, ולעיתים אף לאורך כל חייהם.

מהניסיון שלי בהכשרה של אלפי סטודנטים להוראה ובהעברת השתלמויות לאלפי מורים, ככל שמערכת החינוך פושטת את הרגל, והמורים מתקשים ללמד בכיתות, כך בתי הספר הנואשים מחפשים כל מיני דרכי מפלט בשביל להסתיר את הכישלון הגדול. אחת הדרכים היא לאבחן את כולם כלקויים, מתקשים, בעייתיים ולשלוח אותם לטיפולים שונים ומשונים במקום למצוא את הדרך לשפר את איכות ההוראה בכיתות. הוראה איכותית היא אתגר קשה ומורכב, וכולם מעדיפים לפנות לפתרון הקל ביותר – לתת כמה שיותר אבחונים והקלות.

בשנים האחרונות בתי הספר בישראל עברו אין ספור רפורמות, הגדלות תקציב ושינויים, ולמרות כל זאת המערכת הולכת ומידרדרת ונראה שאין מה לעשות אלא לקבל את המצב בהכנעה. אבל, יש דרך אחרת לעשות את זה, לדוגמה, רשת פרטית בשם SABIS מגיעה לשיעורי הצלחה מדהימים ולשביעות רצון גבוהה ביותר של התלמידים.

מדוע הפוליטיקאים הישראליים מקבלים שוב ושוב החלטות גרועות שפוגעות בילדים שלנו? מה כן צריך לעשות כדי לשפר את בתי הספר? ארבעה פרקים בספרי עוסקים בשאלה הזו, ואני גם מציעה את הפתרון היחיד שיכול באמת לשפר את בתי הספר של הילדים שלנו.

הרשמה לרשימת תפוצה לעדכונים, אירועים ועוד: