מנתחים בעלי ניסיון טובים יותר ממנתחים מתחילים, אולם רדיולוגים מנוסים שקוראים ממוגרפיות אינם טובים יותר בהשוואה לרדיולוגים המתחילים. מדוע הניסיון לא משפר את היכולת של הרדיולוגים לקרוא ממוגרפיות?
רופא מנתח יודע באופן מיידי אם הניתוח הצליח או נכשל, כך שהוא יכול להפיק את הלקחים הנדרשים ולראות במה הוא שגה ולשפר את המיומנות שלו. באופן שונה, רופאים שקוראים ממוגרפיות לא יודעים בהכרח אם הם טעו או צדקו באבחנה שלהם, ולעיתים לאחר מספר חודשים מתברר שהאבחנה הייתה שגויה ואכן הסתתר שם גידול. עם זאת, הרופא לרוב לא חוזר לממוגרפיה הישנה כדי לראות את מקור הטעות שלו, כך שאין לו שום דרך להפיק לקחים, ובלי משוב הוא לא יכול לשפר את המיומנויות שלו, והתוצאה היא שלרופא הוותיק אין יתרון בהשוואה לרופא הצעיר.
הפוליטיקאים נמצאים במצב גרוע יותר בהשוואה לרדיולוגים. הם מחוקקים חוקים שמשפיעים על מיליוני בני אדם, ופעמים רבות קשה מאוד להבין האם החוק אכן הוביל למטרה הרצויה או שמא אפילו דרדר את המצב. אכן, מחקרים רבים מראים שבאינספור מקרים החוקים מובילים לתוצאה הפוכה ממה שהתכוונו לה הפוליטיקאים.
כמו כן, כולנו מתקשים מאוד להודות בטעויות שלנו, אולם מבחינתם של הפוליטיקאים הודאה בטעות היא גזר דין מוות. נסו להיזכר – מתי פוליטיקאי כלשהו הודה בכך שהחוק שהוא קידם במרץ גורם לתוצאה שלילית? מעולם לא. כך שגם אם מתברר לפוליטיקאי מסוים שהמדיניות שהוא קידם מוטעית, הוא לרוב יתקשה מאוד להודות בטעות, ויעדיף להמשיך ולחוקק חוקים מאותו הסוג רק כדי לנסות ולהתחמק מהתוצאות המרות.
המלכוד בו נמצאים הפוליטיקאים משפיע על היכולת שלהם לקבל החלטות שישפרו את חיינו, ואכן כולנו רואים את האיכות של בתי הספר, בתי החולים, הכבישים, המשטרה ועוד. האם ניתן לשפר את המצב? מה כן ניתן לעשות? בספרי "האמת חייבת להיאמר- הבעיות הגדולות של האדם מול המדינה ופתרונן" אני מציעה דרכים שיצמצמו את הבעיה. מגיע לנו חיים טובים יותר.